לבן


29 May

בשנות השמונים- תשעים נהגתי ללבוש רק שחור. 

זה התחיל מסצנת המועדונים של תל אביב, שם השחור צבע הכל בצבעים מחתרתיים של מרד ומגניבות, והמשיך כהרגל, בלי הרבה מחשבה ותשומת לב למשמעות הצבעים שמקיפים אותי.

כולם סביבי לבשו שחור, מן אמירה אפנתית של אז. בימים ההם, אם הייתם שואלים אותי,  לבן סימל חולצה חגיגית של יום העצמאות, או פרחים שמקשטים טנא בשבועות, מקסימום שמלת כלה. 

מה פתאום לבן? ובכלל הוא לא צבע, בטח שלא פרקטי...

 ההתאהבות שלי בלבן הזה הייתה אטית, רומן שהתפתח עם השנים. איכויות ומשמעויות, נסתרות וגלויות נחשפו בפני, ביחד עם ההכרה בעוצמה שצבע מביא אתו.

 טיפוס טיפוס הלבן הזה.

עיצוב פנים גם בלבן

הלבן הוא הצבע הכי חברותי בשכונה, הומני, האור שמשתקף בו משקף את הצבעוניות שמקיפה אותו. בשקט שלו הוא מצליח להרגיע גם את העצבני שבצבעים. שימוש בצבע הלבן בעיצוב מביא אתו תחושת חג וניקיון גם בימי חול. הוא תמידי ונצחי, מהטיפוסים האלה שגחמות אפנתיות ממש לא מעניינות אותם, אישית, אני אוהבת להשתמש בו כשאני מעצבת פנים של בית או דירה, והתוצאות תמיד מרחיבות לב.

ביהדות הוא מסמל טוהר, קדושה, תום, פתיחות ונתינה. הבודהיסטים לובשים לבן בכדי לקדש את זכר הנפטרים, אצל המוסלמים הסופים הצבע לבן מסמל את האדם, וצ'אקרת הכתר, זו שעוסקת במודעות עליונה, צבעה לבן. מסתבר שיש לצבע הזה סיבות טובות לעוף על עצמו.  

כשהתיישבתי לכתוב על החג הלבן שלנו שבועות, הראשונה שעלתה לי במחשבות היא חברתי מהימים שגיל 30 עוד לא נראה באופק, האמנית איריס עשת כהן.


מאז ומתמיד, איריס מוקפת לבן. מוארת בבגדים לבנים, גרה בבתים לבנים, שאחד מהם אף זכיתי לעצב, שומרת כול השנים באדיקות על נאמנות ואהבה לרוגע ולטוהר של הלבן. על רקע השקט הזה, בהפוך על הפוך, רוב היצירות שאיריס יוצרת נועזות בגוניהן, מושפעות מהגלים, הים, מהשמש הישראלית והעוצמה הצבעונית שהיא מביאה אתה. מה שהתחיל אצלה לפני שלושים שנה בהיכרות עם צבע באיפור פנים ואיפור גוף, התפתח לאיפור כלי קרמיקה שקידרה לה על האבניים, והמשיך משם לצבעים שגלשו והשתוללו על בדי קנבס ענקיים, יוצרים שפה של עומק והתרחשויות צורניות-צבעוניות, הייחודית רק לה. לרוב, העבודות שלה מתאפיינות בצבעוניות חזקה המורכבת מצבעי יסוד ומשיכות מכחול ספונטניות היוצרות ריתמוס, והם סימן ההיכר שלה. 

לשמחתי, איריס ממשיכה לחדש ולהפתיע, ובין שלל הצבעים, ייצרה סידרת עבודות לבנה, שאני אוהבת במיוחד.

 אני כבר יכולה לדמיין אותן תלויות על קיר, נוכחות ודומיננטיות בשקט שהן משרות על הסביבה, ריקוד בלבן של טקסטורות וקווים, עבודת אמנות שהופכת למרכז החדר.   

 אז היום לכבוד השבועות, בא לי שתכירו את האישה בלבן, שיוצרת חגיגות צבעוניות מטריפות גם בלבן על לבן, באחת הגלריות הכי יפות בארץ. 

גלריית איריס עשת כהן - רציף העליה השניה 3, נמל יפו.

                               

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.