פרק חדש נפתח, או גרושים גרושות עכשיו תורכם


06 May

אחרי כך וכך שנים של צוות, אנחנו מתבוננים ימינה ומיד אחר כך שמאלה ומבינים שנשארנו לבד.

אם היום הזה מגיע אחרי סערה גדולה או אם אחרי דממה צורמת של מילים שלא נאמרו, כשהוא מגיע משתרר שקט שיכול להרגיש גם מאיים, ואתו השאלה לעזאזל איך ממשיכים מכאן?

האדמה פערה את פיה, שינתה סדרי עולם, כל מה שהכרנו וידענו השתנה. החלומות שהיו לנו, התכניות לעתיד כפי שדימינו אותו, הפכו ללא רלוונטיות. פתאום אנחנו נקראים לחשב מסלול מחדש, ואף אחד לא שואל אותנו אם בא לנו, הפעם המציאות מחליטה עלינו ואנחנו נאלצים להיענות לה. 

אם בחרנו בשינוי הזה וגם אם לא, אנחנו מתמודדים עם פחדים ואתגרים לא מוכרים הנובעים משינוי כל צורת החיים שהורגלנו אליה. הבית המוכר כבר איננו, התפרק, אמירה שכואבת לנו בעצמות.

אנחנו מרגישים, אולי לראשונה בחיינו, לבדות ובדידות ועוד לא בדיוק יודעים להפריד בין השניים, ובמקביל אליהן מגיע גם רצון עמוק לצמיחה ושינוי, אנחנו מתים לייצר טוויסט בעלילה...

פירוק החבילה, השותפות, מעלה שאלות רבות הנוגעות לנושא המגורים מעכשיו והלאה, ואיתן את ההתמודדות עם קבלת החלטה כה משמעותית, והפעם לגמרי לבד.

חשוב לדעת שקיים קשר הדוק בין מצבנו הרגשי לנראות ולנוחות המקום בו אנו גרים, ידע המבוסס על ניסיוני האישי והמקצועי, ללא חבר טלפוני.

מייצרים לעצמנו בית מעוצב והתחלה חדשה

לשינויים במקום המגורים יש  את היכולת להכניס "אנרגיות" של התחדשות, ובעזרתן לפתוח דף חדש, שיש שקוראים לו פרק ב' או ג'. שינוי קטן או שינוי גדול בארבעת הקירות המקיפים אותנו מייצרים "מנוע" לשינוי והתקדמות, ופותחים את הדלת לחלומות ותכניות לעתיד שיובילו אותנו קדימה. יצירת מקום מגורים חדש או מחודש, מקום שנשמח לקרוא לו בית, מביא לריפוי אמיתי.

עבודתי כמעצבת פנים, מאמנת אישית ואישה גרושה (שונאת את המילה הזו, חייבים להמציא הגדרה חדשה לסטטוס) הפגישו אותי עם הדילמות איתן מתמודדים גרושים וגרושות טריים וותיקים, ההתלבטויות הן רבות ומשמעותיות. האם נשארים בבית או הדירה הקיימים? מה משנים בכדי להפרד מהזיכרונות המיותרים ולהכניס לחיי תחושה של התחדשות והתחלה חדשה? הרהיטים והחפצים שהיו חלק מחיי ועכשיו הם בחזקת הגרוש/ גרושה, מה יתפוס את מקומם? 

האם צריך או כדאי לעבור לבית או לדירה חדשים? בשכירות? התקציב מוגבל? איך יחד עם האתגרים ניתן להעניק למקום החדש תחושה של בית חם לי ולילדי ולייצר תחושת שייכות, גם אם המקום לא שלי (על זה בקצת יותר הרחבה בפוסט הקודם שלי איך להתאהב בבית או דירה שכורים) האם להשאר באזור המגורים הנוכחי, או אולי עכשיו זה הזמן לשנות סביבה ואווירה? ומעל הכל מרחף כמעט תמיד האתגר הכלכלי ומצבנו הרגשי שהוא לא בשמיים, בלשון המעטה.

למרות שעדיין לא נכתב ספר ההפעלה או הוראות שימוש במקרי גירושין, (דרך אגב, גם לא לחיי נישואין אבל זה עניין לפוסט אחר) והתשובות לשאלות האלה שונות מאדם לאדם, ותלויות במשתנים רבים, יש אור בקצה המנהרה. אני מאוד ממליצה בנקודה השברירית הזו בחיים, כשהתחושה היא שהגעתי למבוי סתום ואני לא רואה את הדרך, לא להשאר לבד עם הקושי, אין סיבה ולא מחלקים בסוף מדליות. לפנות ולקבל עזרה או ייעוץ אפילו מחבר או חברה בעלי ניסיון ולגלות כמה הדברים יכולים להיות פשוטים ומצמחים. מהמקום הזה, הכביכול נמוך, יכולה להתחיל צמיחה אדירה, מעבר לפינה תפתח לנו דלת. 

כשנסכים לבדוק את כול האפשרויות שיש בפנינו, ותמיד יש בפנינו כמה אפשרויות, נעז לחשוב בתוך ומחוץ לקופסה, יתחילו להגיע הפתרונות ואתם הבחירות מחדש.

חשוב לי להעביר פה את המסר שאין בחירה שהיא לא נכונה, כל החלטה המובילה לשינוי היא מצוינת. משל אשת לוט שהביטה לאחור וקפאה במקום, שימש לי אישית בזמנו מנוע להתקדמות, וההתקדמות פה היא העיקר, לנוע, לשנות, לחדש, ולדעת שיש עולם שלם שם בחוץ שמחכה רק לך. 

אשמח לעזור ולייעץ בנושאי שינוי מקום המגורים והדרך הנכונה והנעימה לייצר לעצמנו בית והתחלה חדשה.


לפני בערך שמונה שנים, קיבלתי הזמנת עבודה לצייר את עצמי מחדש.
זה לא שלא שאנחנו לא מרוצים מהציור הקודם הם אמרו לי, ההוא פשוט קיבל אופי של רטרו והתחיל להצהיב בקצוות.
הפעם, הם אמרו לי, תתפרעי.
תציירי מהבטן בדיוק מה שבא לך להיות, תבחרי במדויק כול פרט. אין לחץ, הם אמרו לי, קחי ת'זמן.
יכול להיות שתוך כדי ציור תתחרטי ותחליטי למחוק פרטים, או לקחת פסק זמן בעבודה, זה בסדר הם אמרו לי, אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

יש לימונים? בואו נכין לימונצ'לו.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.